top of page

רקע תיאורטי 

סקירה אקדמית 


 

מאמר 2- "הדרה ודימוי נשי"


הגברים כביכול מוצגים כרוב "הנורמלי" בחברה, ומנגד הנשים מוצגות כמיעוט "האחר". נשים מרבות אף לככב באחד משני הקצוות הסטריאוטיפים המוכרים השמורים לנשים- כאובייקט מיני או כאם. 
הפרסומות שנחשבות לעולם התוכן השולי מקיים כאמצעי תקשורת  ולפיכך השפעתן על הנורמות החברתיות היא מרובה.
אחת האשמות שהוצגו כנגד הפרסומות בישראל אחד הטיעונים הוא  כי מרבים להציג נשים כאובייקטים מיניים.
למרות המהפכה שהתחוללה בתחום התקשורת (החדרת פרסומות) ישנם שינויים מעטים בעשרים השנים האחרונות בתחום זה, זאת אומרת שעם כל הקידמה והעולם המודרני שאנחנו נמצאים הסטריאוטיפים עדיין מנהלים אותנו.
נשים מוצגות במצבים מגוונים של נחיתות ביחס לגברים, הן פחות רציונליות מהם, הן מפרסמות מוצרים בעלי ערך נמוך יותר, והן מזוהות יותר עם עולם הבית והמשפחה. ובנוסף כמיניות, מיניות ששזורה לעיתים בביטויים מרומזים לאלימות,  יתרה מזאת, הנשים אף מוצגות כמעודדות אלימות מינית. הן מקרינות נכונות לקשרים מיניים בכל מצב ובכל מחיר, כמביאות זאת על עצמן.

במקרים שכיחים הנשים מוצגות גם בפרסומות בהופעתן כחפצים. 

התוכן של המאמר מתקשר לעבודתי מפני שהוא נותן מידע רחב על ייצוג נשים ומידע מתומצת על ייצוג גברים בפרסומות ובתקשורת  נותן רקע כללי בעיקר על אופן הייצוג שלהם.
 

מאמר 1- "כשהצבר נפרד מהקוצים"


הביקורת הפמיניסטית שקיימת על ההצגה הסטריאוטיפית של נשים בתקשורת יצרה שיח מחקרי על אופן הייצוג של נשים בתקשורת ובאופן השפעתו על הבניית הזהות הנשית. עם זאת מעט מחקרים נעשו על אופן הייצוג של גברים וזאת על אף היותם של הדימויים הגבריים תוצאה של הבניה חברתית, בדומה לדימויים הנשיים. הגבר נתפס כדמות נורמטיבית ושאליה משווים את האישה.
בשנות ה- 80 התחילתה התייחסות מחקרית רחבה יותר לייצוג הגבריות בתקשורת.
במסגרת מחקר זה נמצא כי עד אותה תקופה הדימוי הדומיננטי של הגבר זהה היה לדימוי "הגבר הקלאסי" המופיע בתור גבר קשוח, שתלטן…
במקביל החלו בשנות ה- 80 מגמות שינוי באופן הצגת הגברים והאבות המודרניים בתקשורת. באמצעי המדיה השונים הוצגו אבות המנסים להיות מעורבים בגידול הילדים ובעבודות הבית המרגישים קרבה לילדיהם ולבת זוגם.
ראו את שינוי ייצוג הגברים בעיקר בקולנוע ולאחר מכן בא לידי ביטוי גם בחברה הישראלית בתיאטרון, אנשי בידור, סופרים וסטנדאפיסטים.
השינוי בא הרבה פחות לידי ביטוי בפרסומות.

מאמר זה מתקשר לעבודתי מפני שהוא מתעסק בהשוואת היכולות של נשים לגברים בפרסומות עבודתי עוסקת בנוסף באופן הייצוג של גברים בפרסומת מפני שבשביל להשוואת אני צריכה לדעת באיזה צורה מייצגים את שני המינים.
מאמר זה עוסק באופן ייצוג הגברים לעומק לכן מתקשר לעבודתי. 

מאמר 3-  "דימויי נשים בפרסומות לסיגריות"


נערכו מספר מחקרים ראשוניים שעסקו בסטריאוטיפיזציה של נשים. ממצאי מחקרים אלו גילו כי נשים מיוצגות בתקשורת במידה מועטה , בנוסף מוצגות בדימויי מסורתי ומיני , כדוגמת דימויי רגשנות..
על מנת לשמור על הסדר החברתי הקיים המסרים המועברים הם בעלי שלטון חברה גברית. חלק מהטענות הוא שאישה מוצגת בשני מצבים, האחד נשים עובדות המוצגות בצורה שלילית. השני, נשים המוצגות בצורה פשוטה וילדותית.
בעוד גברים מוצגים כרוב ה"נורמלי" בחברה, נשים מוצגות כמיעוט ה"אחר": החריג, הפגום, השולי . התפקיד השכיח שלהן הוא של קורבן או של קרובת משפחה של קורבן .

נשים מרבות אף לככב באחד משני הקצוות הסטריאוטיפים המוכרים השמורים לנשים: כאובייקט מיני או כאם.
בנוסף ישנן האשמות מרובות שהוטחו כנגד הפרסומת בטוענת כי הפרסומת בישראל מרבה בהצגת נשים כאובייקטים מיניים: חלקי גוף חשופים, תנוחות גוף פרובוקטיביות, הבעות פנים מגרות, מבטים מפתים, תנועות אצבעות, ליטוף עצמי, הדגשת שפתיים וכדומה, וכן שימוש רב ברמזים מילוליים.
חוקרות תקשורת טוענות כי אמצעי תקשורת ההמוני מסייעים לשמר את הסטריאוטיפים בין המינים.

מחקרים רבים בדקו ולמרות השינויים החברתיים במעמד האישה הנשים עדיין מוצגות כחפצים, אובייקטים מיניים וכו.. 

במאמר זה נותנים יותר נכנסים יותר לעומק לגבי השאלה  מדוע מציגים באופן כזה את המינים (צורה סטריאוטיפית, נשים עושות ככה וגברים ככה) ומוסיפים את אופן התנהגותם והצגתם "הנורמטיבית" כביכול שהם צריכים להתנהג (הגברים והנשים) ומפני כך מאמר זה מותאם לעבודת המקר שלי אשר עוסקת באופן ייצוג שוויון יכולות ותכונות של נשים וגברים בפרסומות. 

סקירה מושגית

אחריות ציבורית של מוסד התקשורת- ההנחה בבסיס האחריות הציבורית של התקשורת היא שלתקשורת יש תפקיד מרכזי בחיים הדמוקרטיים והיא מכשיר חשוב בעיצוב החיים הציבוריים במדינה. על פי הגישה הזו, תקשורת ציבורית אחראית כלפי הציבור (ולא כלפי הממסד הפוליטי שממנה ומממן אותה) וגם לתקשורת מסחרית, שלה אינטרסים כלכליים ולעיתים בבעלות פרטית (או פרטית באופן חלקי) יש אחריות ציבורית כיון שאינה "עסק רגיל", אלא חלק מרכזי בחיים הפוליטיים והאזרחיים במדינה דמוקרטית. מושג זה מתקשר לעבודתי מפני שכמו שמתבטא מכך לתקשורת יש אחריות מאוד גדולה על הציבור עיצוב הציבור הדברים שמועברים דרך מוסד התקשורת וכו.. 

אתיקה בפרסום- מסגרת של חוקים, כללים, קודים ונורמות שמטרתם להגדיר סטנדרטים בתחום הפרסום. בין הנקודות העיקריות של אתיקה בפרסום ניתן לציין: זיהוי של התוכן כפרסומת, הצגת מידע נכון ובטעם טוב, הימנעות מהטעיית הצרכן, הימנעות משימוש בפחד ומעידוד אלימות, שמירה על פרטיות הצרכן, והבנה כי פרסומת המיועדת לקטינים צריכה להיות מותאמת לגילם.מושג זה מתקשר לעבודתי מפני שהיא עוסקת בכך שישנם המון פרסומות שבהן אתיקה בפרסום אינו מתבטא כמו שצריך וכביכול הפרסומאים אינם עומדים בחוקים/ כללים אילו ומטעים את הצרכן בכל מיני קטגוריות למיניהן. 
1.jpg

דטרמיניזם טכנולוגי- הטכנולוגיה היא הגורם הקובע את שאר הגורמים. גישת הדטרמיניזם הטכנולוגי בהקשר התקשורתי: הטכנולוגיה של התקשורת הדומיננטית בכל חברה תעצב את כל שאר המרכיבים: את החברה, את התרבות, את האופן שבו האנשים יחשבו וכן הלאה.המושג מתקשר לעבודה שלי מפני שהמלכה אני עוסקת בכך שהתקשורת ובפרט הפרסומות מעצבות את מרכיבי החברה שאנחנו חיים בה כמו את התרבות את האופן שבו כל מגדר צריך להתנהג וכך אותו אדם נחשב כ"נורמאלי" כביכול.  

הבנייה חברתית של המציאות- התקשורת אינה מראה את המציאות כפי שהיא,
אלא היא מעצבת תמונה של המציאות. בו בזמן, התקשורת היא הגורם המרכזי שמתווך בינינו, האזרחים, לבין המציאות. אנחנו נגישים למציאות רק בסביבה הקרובה אלינו וכל מה שחורג מכך נגיש לנו רק באמצעות התקשורת. לכן התקשורת מבנה עבורנו את המציאות. כלומר, התמונה שהיא מעצבת נחשבת בעינינו כאילו זו המציאות.
המושג מתקשר לעבודה שלי בכך נשושא המחקר הוא הצגת שוויון יכולות של נשים וגברים בפרסומות, במהלך החקר אפשר יהיה לראות את הצגת נושא זה בפרסומות ואת ההבנייה החברתית שמתקיימת בנושאים רבים בחברה בעקבות הפרסומות. 

2.jpg

הכחדה סימבולית- אפליה לרעה של קבוצה מסוימת. מצב של היעדר ייצוג או ייצוג מצומצם או מעוות ושלילי של קבוצה מסוימת במדיה.הכחדה סמבולית = הכחדה (מחיקה), אבל לא באופן ממשי (במציאות), אלא ברמה הסמלית, באמצעי התקשורת.אם קבוצה אינה מוצגת כראוי בתקשורת יש לכך השלכות על הבניית המציאות של החברה.המושג קשור לעבודתי כך שהצגת שוויון היכלות של נשים וגברים בחברה מוצגת באופן מופלה ומעובת שגורם לפער בין שוויון קבוצות בחברה ובהרבה מקרים מבטלת ומשנה אופי של קבוצות בחברה ומקבעת אותן לרעה. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיברות- תהליך החיברות – סוציאליזציה – הוא תהליך בו הפרט לומד את מקומו בחברה. משפט קצר, אבל הרבה מאחוריו, למעשה כל החיים…
תהליך הלמידה של הפרט לגבי מקומו בחברה, התפקידים שלו בחברה ומהי החברה בתוכה הוא חי – כל זה הוא תהליך בלתי פוסק שנמשך לאורך כל חיינו.  הפרט נולד לא כ"אטום בודד", אלא כחלק ממשפחה, ממשפחה מורחבת בחברה גדולה יותר. מרגע לידתו הפרט לומד על החברה סביבו ועל המקום שלו בתוך החברה אליה נולד או בתוכה הוא חי.
מושג זה מתקשר לעבודתי מפני שכלי התקשורת הם אחד מסוכני החברות העיקריים של האדם דרך פרסומות נשים וגברים מוצגים באופן מסוים ורחוק מהמציאות. בהרבה פעמים הנשים מוחפצות והגברים "השולטים" התקשורת בחרה להקנות לנו ערכים מסוימים ונורמות שאליהם  ננסה להתחבר להשתוות.  

 

פניית מסר רגשית- פניית מסר שכלית - מוכרת גם כגישת המכירה הרכה. גישה זו מתבססת על ההנחה שהדרך לעורר את עניין הצרכנים במסר היא באמצעות חוויות וריגושים. פרסומות כאלה מתמקדות בבניית מערכת אסוציאטיבית המקשרת רכישה או שימוש במוצר או במותג עם מילוי הצרכים הפסיכולוגיים, החברתיים או הסמליים של קהל המטרה הפרסומי. מערכת האסוציאציות אינה מיועדת למכור את המוצר בטווח המיידי, אלא להותיר על קהל המטרה רושם שישפיע על קבלת ההחלטות שלו בטווח הארוך יותר.
מושג זה מתקשר לעבודתי מפני שבמהלכה אעסוק בכך שהפרסומות מכילות המון "טריקים" פסיכולוגים/רגשיים שמיועדים למכור לציבור מוצרים מסוימים ולהשאיר השפעה ארוכת טווח על הצרכנים מבחינות רבות. 

ייצוג - ייצוג הוא דימוי או שיקוף של משהו מהמציאות. כלומר, ייצוג מבקש לשקף/לתאר/להראות משהו מן המציאות באמצעות סמלים – שפה, מילים, ויזואל, תצלומים, טקסט (ושילובים שונים בין האמצעים הללו). במילים אחרות, ייצוג הוא ביטוי סמלי של משהו מן המציאות.
הקשר בין המושג לעבודת המחקר שלי הוא בכך שנשים וגברים מוצגים בצורה לא שוויונית ומפלה מה שגורם לחוסר שיקוף של המציאות החברתית שאנחנו חיים בה. בנוסף מוסד התקשורת בפרט הפרסומות שעליהם עוסקת עבודתי מתארת בצורות שונות ייצוג שגוי של מגדרים שונים בחברה ואופן התנהגותם.

 

 

סטריאוטיפ- הכללת יתר, אנחנו לוקחים אמונה ביחס למאפיינים של קבוצת אנשים מסוימת ומחילים אמונה זו על כלל חברי הקבוצה (כל הפולנים הם... כל החרדים הם...). בדרך כלל יחס סטריאוטיפים מופנה כלפי קבוצה אתנית, מעמדית או מגדרית.בעבודתי נתקל בסטריאוטיפ שיש בין המגדרים, נוכל לראות כיצד הם מתבטאים בפרסומות המועלות לעיני הציבור לדוגמא הגבר צריך להיות כביכול בעל הבית תמיד השולט ומנגד הנשים שעבודתן זה להיות עקרות בית לגדל ילדים וזהו . סטריאוטיפ אלו שמועברים דרך הפרסומות מובנים בחיי היום יום של הצופים ומעצימים את ההבדלים בין מעמד הנשים והגברים. 

מגדר- ההבחנה החברתית-תרבותית בין המינים (זכר ונקבה). עד אמצע המאה העשרים לא היה פער בין ההבחנה הביולוגית של זכר ונקבה (מין במובן של sex), כלומר אנשים עם איברי רבייה שונים ושוני בכרומוזומים, לבין האבחנה החברתית-תרבותית של התכונות המשויכות לזכרים ולנקבות. במילים אחרות, המגדר הוא תוצאה של הבנייה חברתית של המציאות. ייחוס תכונות נשיות (עדינות, התחשבות, רוך) לעומת תכונות גבריות (אסרטיביות, אגרסיביות וכו') הוא אינו טבעי, אלא תוצאה של הבנייה חברתית. המחשבה הפמיניסטית ביקשה לפרק את הצימוד של ההגדרה הביולוגית עם ההגדרה החברתית כיוון שהצימוד הזה מקבע את הנשים בעמדה נחותה מזו של הגברים. על פי רוב התכונות שהוצמדו לגברים חזקות יותר ובעלות יתרון על התכונות שהוצמדו לנשים.המושג מתקשר לעבודת החקר כל שהעבודה עוסקת בייצוג שוויוני של נשים וגברים בפרסומות. הפרסומות מצמידות את ההגדרה הביולוגית והמגדרית יחד ובכך מטמיעות את תפיסת עולמו של היוצר כלפי שני המגדרים אצל הצרכן בבית.בפרסומות מיוצגים שני המינים נשים וגברים בצורה מאוד מקבעת ומוצמדת ישירות למגדר, משמע יוצרי הפרסומות מבנים לציבור צריך כל מגדר צריך להתנהג להתלבש וכו'...

3.png
4.png

ביבליוגרפיה

  • היסטורית הפרסומות ב-60 שניות, (2014).

  • פרסומת משנת 1962- (2008) Oldsmobile Jetstar SportCoupe 

  • בזק (2021), גידי גוב ואלה לי – בנות חייבות עכשיו WiFi.

  • ממתקי עלית (2020), סדרת הפטיסרי של פסק זמן ודודו אוטמזגין.

  • מיכל שאו (2016), מגדר בגן ילדים. 

  • The Secret Science Of Advertising (2014)

  • (2014), פרסומת לסניקרס (אוסטרליה). 

  • (2015), תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו.

  • (2018), חומה ומגדר – כתבה מערוץ 10 (המגזין)

bottom of page